הניהול הציבורי החדש

מצגת על נושא הניהול הציבורי החדש. כוללת הסבר על ניהול איכות כולל, כל הנושא של "להמציא מחדש את הממשל", הפרטה, רגולציה, ארגוני מגזר שלישי. כולל גם יישום די נרחב לישראל ולהשלכות מבחינת מדיניות ציבורית בעידך הניהול הציבורי החדש ומשבר 2008.

NPMTQMHollow StatePrivatizationNGOs
1.0x

הניהול הציבורי החדש

Created 2 years ago

Duration 3:07:17
lesson view count 274
מצגת על נושא הניהול הציבורי החדש. כוללת הסבר על ניהול איכות כולל, כל הנושא של "להמציא מחדש את הממשל", הפרטה, רגולציה, ארגוני מגזר שלישי. כולל גם יישום די נרחב לישראל ולהשלכות מבחינת מדיניות ציבורית בעידך הניהול הציבורי החדש ומשבר 2008.
Select the file type you wish to download
Slide Content
  1. מבוא למנהל ומדיניות ציבורית:

    Slide 1 - מבוא למנהל ומדיניות ציבורית:

    • הניהול הציבורי החדש ─ פרדיגמה ארגונית אחר-ביורוקרטית
    • ד"ר מעוז רוזנטל©
    • בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
    • המרכז הבינתחומי הרצליה
  2. תכלול לקחי הגישות לכדי פרדיגמה ארגונית אחר-ביורוקרטית

    Slide 2 - תכלול לקחי הגישות לכדי פרדיגמה ארגונית אחר-ביורוקרטית

    • ביורוקרטיות שאינן ממלאות את תפקידן הוובריאני, מזוהות עם אינטרסים זרים, צוברות חובות מאקרו-כלכליים ובוודאי שאינן מסתגלות לסביבתן.
    • בראייה מוסדית: חיפוש אחר מודלים לתפעול המגזר הציבורי ממקומות אחרים בהם קיימת פעולה אפקטיבית. הכוונה למגזר העסקי ובמידה מסוימת המגזר השלישי.
    • בראיית גישת המערכות: חיפוש אחר מבנה ארגוני שיאפשר להנהגה לנהל באופן אסטרטגי תהליכי קלט-פלט.
    • בראיית תורת הבחירה הציבורית: כוח מנהלי מקשה על פיקוח פוליטי, יגביר את סבירות השריפות שיש לכבות, ויעמיד קשיים בפני פיקוח אפקטיבי.
    • מאז שנות ה-80 המוקדמות חיפוש אינטנסיבי בעקבות פרדיגמה ארגונית חדשה שתענה על מכלול צרכים אלה.
  3. הרציונל לדגם ארגוני אחר בתוך המגזר הציבורי: ניהול איכות כולל  (TQM)

    Slide 3 - הרציונל לדגם ארגוני אחר בתוך המגזר הציבורי: ניהול איכות כולל (TQM)

  4. ניהול איכות כולל במגזר הציבורי בישראל: EFQM

    Slide 4 - ניהול איכות כולל במגזר הציבורי בישראל: EFQM

    • אחת מנגזרות ה TQM הוא התקן האירופי לניהול איכות (EFQM) המוטמע באירופה ובישראל החל מתחילת שנות ה- 90'
    • על פי תקן זה, כל ארגון צריך לקבוע מומחי איכות פנימיים, צוותי שיפור ארגוניים וצוותי יישום, קביעת סטנדרטים לפעילות וחתירה להשגתם, תוך מדידה מתמדת של השגת המטרות.
    • נציבות שירות המדינה מעודדת החל מ-2001 שימוש בתקן זה
    • חלקים משירות המדינה אכן עושים בו שימוש תוך דיווח על הצלחות.
    • שימוש בשיטות ניהול מסוג זה יכול לייצר התקדמות בביצועי הארגון הציבורי תוך הימנעות מפירוקו.
    • עם זאת, הוא מחייב התמודדות עם בעיות יסוד פנימיות כמו איכות כוח אדם ומוטיבציה, כמו גם הימנעות משימוש בעגה של חדשנות שבפועל מכסה את הבעיות הישנות של ניפוח מנגנונים וחוסר אפקטיביות.
  5. הניהול הציבורי החדשNew Public Management:להמציא מחדש את הממשל

    Slide 5 - הניהול הציבורי החדשNew Public Management:להמציא מחדש את הממשל

    • אוסבורן
    • וגאבלר
    • :
    • ממשל מנווט ולא חותר
    • 1. רגולציה ולא ביצוע
    • 2. ממשל מקוון
    • 3. הקמת רשתות מדיניות בין-ארגוניות
    • 1. העדפת מנגנוני שוק ולא ביורוקרטיות (הפרטה)
    • 2. תחרות בין ספקים על ביצוע פעולות ממשלתיות
    • העצמת הקהילה והחברה האזרחית לביצוע פעילות ממשלתיות
    • 1. הגדרת יעדים ברורים
    • 2. הגדרת הלקוח והשבעת רצונו
    • 3. ביזור סמכויות
    • מדידת תפוקות ולא תשומות
  6. השלכות: גודל המגזר הציבורי מדינות OECD )תעסוקה במגזר הציבורי כ-% מסה"כ התעסוקה)

    Slide 6 - השלכות: גודל המגזר הציבורי מדינות OECD )תעסוקה במגזר הציבורי כ-% מסה"כ התעסוקה)

  7. השלכות:  ההוצאה החברתית מדינות ה OECD

    Slide 7 - השלכות: ההוצאה החברתית מדינות ה OECD

  8. השלכות:

    Slide 8 - השלכות:

    • הוצאה פרטית וציבורית מתוך סך כל ההוצאה הלאומית על בריאות, 1995-2008
  9. השלכות:

    Slide 9 - השלכות:

    • הוצאה ממוצעת של משק בית על שירותי בריאות וחינוך (מתוך סך כל ההוצאות של משק הבית), 1998-2007
  10. Slide 10

    • רמת ההוצאה הציבורית באופן השוואתי
  11. ניהול ציבורי חדש: רפורמות ארגוניות

    Slide 11 - ניהול ציבורי חדש: רפורמות ארגוניות

    • "דו"ח הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה" (דו"ח קוברסקי) אושר בהחלטת ממשלה ב-1990 לא יושם עד עצם היום הזה
    • פרופסור יצחק גל-נור שניסה ליישם דו"ח זה בתקופת שירותו כנציב המדינה, טוען שקוברסקי עצמו הזהירו שאת הדו"ח יכול ליישם רק שר אוצר חזק מבחינה פוליטית המגלה מחויבות ליישום הדו"ח ומוכן לאכוף אותו על מחלקות משרדו בעיקר על אגף התקציבים.
  12. דו"ח קוברסקי

    Slide 12 - דו"ח קוברסקי

    • בחינת מבנה הממשל ועיסוקיו תוך הוצאת פונקציות ביצוע מחוץ לממשלה תוך יצירת מנהל ציבורי קטן ואיכותי.
    • הקמת וחיזוק סגל בכיר על בסיס:
    • הכשרה אקדמית מתקדמת,
    • רוטציה בין תפקידים,
    • השתלמויות רלבנטיות,
    • העסקה ללא קביעות (שכר גבוה ותמריצים אישיים),
    • ניתוק הפוליטיקה מהמנהל תוך מתן אפשרות לפוליטיקאים להעסיק יועצי מדיניות באופן מוסדר במשרד עליו הם אחראים.
  13. דו"ח קוברסקי

    Slide 13 - דו"ח קוברסקי

    • לשפר את השירות לאזרח תוך ראיית האזרח כלקוח והורדת חסמים על פעילות אזרחים במשק ובחברה.
    • לשפר את עבודת המטה בממשלה עצמה.
    • להנהיג מדיניות פיתוח משאבי אנוש.
    • להקים מכללה למדיניות לאומית שתשפר את רמת ההכשרה של הפקידות המקצועית ושל הסגל הלאומי העוסק בקביעת מדיניות.
    • ביזור סמכויות תוך הגדרת פונקציות של תיאום ופיקוח על פעולות המשרדים השונים.
  14. יישום דו"ח קוברסקי?

    Slide 14 - יישום דו"ח קוברסקי?

    • הדו"ח ועקרונותיו מוזכרים בחלק של וועדת טרכטנברג המוקדש לבעיות הסקטור הציבורי
    • המלצות הדו"ח זכו לגיבוי מפורט בהחלטת ממשלה ונכנסו לתכניות העבודה של נציבות שירות המדינה.
    • בנש"מ קיים גם מטה ליישום הרפורמה.
    • האם הרפורמה תבוצע? החלטת הממשלה היא מ-2011 ומאמצי יישומה בגיבוי ראש הממשלה נתניהו נמשכים כל הזמן הזה, כך שהגדרות קוברסקי להצלחת יישום הדו"ח קיימות.
  15. Slide 15

    • ניהול ציבורי חדש בישראל: הפרטה
    • העברת ייצור סחורות ושירותים מידי הממשלה לסקטור הפרטי
    • העברת פעילויות ממשלתיות לשוק
    • שכירת קבלן לביצוע פעולה מסוייימת תוך קביעת מחיר הפעילות (מיקור חוץ) שיכול להיות נקודתי או קבוע.‏
    • יתרונות: יעילות (אם הפעילות המופרטת ממש כלכלית), אפקטיביות ביצועית (במידה והתמריץ הכלכלי מכוון לחלק הרצוי של הפעילות), עידוד חשיבה אסטרטגית בממשל וצמצום פעילויות מיותרות.
    • חסרונות: "שיטת השקשוקה", הזנחת חלשים
  16. הפרטה בישראל: מזחילה לריצה

    Slide 16 - הפרטה בישראל: מזחילה לריצה

    • מאמצע שנות ה-70' ואילך הרבה “שיחה” על הפרטה ומעט מאוד יישום עד אמצע שנות ה-90‘.
    • מדוע?
    • כוחה של ההסתדרות עד קריסתה כארגון מנהל ולא רק כאיגוד עובדים.
    • המימד הכלכלי-חברתי אינו בולט פוליטית.
    • הדברים משתנים בשנות ה-90' בשל שינויים גלובליים, שינויים חברתיים-פוליטיים ונחישות אידיאולוגית משני צדי המתרס הפוליטי לקדם רפורמות.
  17. תקופת שרון-נתניהו והכניסה ל OECD

    Slide 17 - תקופת שרון-נתניהו והכניסה ל OECD

    • Year
    • Amount in Millions $
    • 2005
    • 1,847.60
    • 2006
    • 1,550.50
    • 2007
    • 1,739.00
    • 2008
    • 340.1
    • Sum
    • 5,477.20
  18. הכנסת המדינה במיליוני דולרים מהפרטה

    Slide 18 - הכנסת המדינה במיליוני דולרים מהפרטה

    • (http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/64_2010/C/c_64.aspx
  19. Slide 19

    • שווי יוני2015 (באלפי ₪)
    • שווי בהפרטה
    • חברה
    • 18,604,430
    • 1.249 מיליון
    • בזק
    • 4,380,366
    • 1.538 מיליון
    • בתי זיקוק
    • 35,576,998 אלפי ש"ח
    • 14.9 מיליון
    • כיל
    • 7,539,381 אלפי ש"ח
    • 689.3 מיליון
    • דיסקונט
    • הפרטות בולטות בישראל: שקשוקה מישהו?
    • שוב כאשר הפוליטיקה והביורוקרטיה מתחברות למטרה אחת, יכולים לקרות בישראל מהלכים 'משני משחק' במונחי משילות.
    • יכולת הממשלה להתעקש על הגדלת רווחיה נראית לוקה בחסר יחסית לערך השוק של החברות לאחר ההפרטה.
    • הפרטת השחקנים הבאים 'הבאים בתור' (מקורות וחברת חשמל) לא מתקדמת באופן משמעותי כנראה שבשל חששות מאירועי העבר.
  20. רגולציה (אסדרה) בישראל

    Slide 20 - רגולציה (אסדרה) בישראל

    • הגדרת רגולציה על פי אתר הממשלה:
    • רגולציה: חוק או תקנה בת פועל תחיקתי המהווה כלל התנהגות מחייב במסגרת פעילות כלכלית או חברתית, ושהוא בר אכיפה על ידי רשות מינהלית מוסמכת לפי דין (למען הסר ספק, חקיקה בתחום המסים והטלת אגרות או שינויים בשיעור אינה בגדר רגולציה לעניין החלטה זו).
    • רגולציה יכולה להיות על מחירי מוצרים, על כמויות מוצרים הנמכרים בשוק וכללי אספקת מידע על מוצרים אם ישיר לצרכן או בעקיפין לרשות המנהלית המוסמכת.
    • בראיית הניהול הציבורי החדש מטרת הרגולציה היא אספקת מוצרים שיש להם ביקוש ציבורי ללא שהמדינה תייצר את המוצרים ותספק אותם, אלא שתעשה פיקוח על אספקה של אחרים.
    • נושא הרגולציה של מוצרים בשוק הישראלי גם נבחן על ידי וועדת טרכטנברג שחיברה בין רגולציה שטובת הציבור אינה עומדת לנגד עיניה, אלא טובת הגופים המפוקחים, לבין יוקר המחיה בשוק הישראלי.
    • לאורך השנים האחרונות מתנהלת עבודת מטה ערנית בממשלה בנושא הרגולציה.
    • על פי החלטת ממשלה כל החלטה רגולטורית צריכה לעמוד בכללים הבאים:
    • הערכה רגולטורית
  21. במבט השוואתי: רגולציית פעילות כלכלית בשווקים

    Slide 21 - במבט השוואתי: רגולציית פעילות כלכלית בשווקים

  22. במבט השוואתי: שליטת המדינה על פעילות כלכלית

    Slide 22 - במבט השוואתי: שליטת המדינה על פעילות כלכלית

  23. ארגוני מגזר שלישי

    Slide 23 - ארגוני מגזר שלישי

    • ארגונים המנוהלים על ידי אנשים פרטיים שאינם עובדי מדינה אך עוסקים בייצור ואספקת מוצרים ציבוריים.
    • ארגונים המנוהלים שלא למטרת רווח (אך גם לא למטרת הפסד).
    • מרבית המועסקים בארגונים אלה מתנדבים כאשר מקובל שהדרג המנהל מועסק בשכר.
    • מדובר בארגונים דינמיים ומשימתיים המחוברים לצרכי הקהילה מולה הם פועלים ומתפעלים עצמם בגמישות יחסית.
    • הממשלה לוקחת אמ"ש לפעילות בנושאים בהם אין היא מעוניינת לייצר, אך היא גם אינה בוטחת ביצרן פרטי (בעיקר נושאי רווחה).
  24. כיצד ארגונים אלה ממומנים כאשר הם פועלים מטעם הממשלה?

    Slide 24 - כיצד ארגונים אלה ממומנים כאשר הם פועלים מטעם הממשלה?

    • המימון הראשוני הוא מימון ממשלתי הניתן על בסיס תקציב המדינה אם על ידי חקיקה או על ידי שכירת שרותי הארגון למטרת הספקת מוצר מסוים.
    • הממשלה נותנת גם מענקים מתוך כוונה שאלה יעודדו באופן כללי פעילות בה מעוניין המשרד הממשלתי המממן.
    • העברת תמיכה בלתי ישירה כגון:
    • הטבות מס לתורמים
    • פטור מארנונה
    • מתן אפשרות לשימוש במבני ממשלה
    • הכרה בארגון כעמותה וולונטרית שיכולה להעסיק כוח אדם מתנדב
    • מע"מ מופחת
    • ביטוח תאונות עבודה למתנדבים ועוד
  25. תמונת מצב

    Slide 25 - תמונת מצב

  26. מדיניות ציבורית מוצהרת?

    Slide 29 - מדיניות ציבורית מוצהרת?

    • לפחות בהגדרה ובהצהרה הממשלה מעוניינת במיצוי הפוטנציאל של ארגוני חברה אזרחית. מעניין בהקשר זה לקרוא את דברי נתניהו במפגש עם פורום אנשי המגזר השלישי.
    • ארגונים אלה הם חלק מפורום השולחנות העגולים בו מפתחים רעיונות ופרוייקטים עם אנשי המגזר הציבורי והמגזר העסקי.
    • הממשלה אף עוסקת בתכניות הפחתת חסמים על פעילות הארגונים הללו בעיקר מבחינת הגבלות על התנדבות.
    • עושה רושם כי זו זרוע ממשלתית בעיקר בנושאי רווחה, ובמידת מה בנושאי חינוך.
    • פעילים בחברה הערבית ובקהילה האתיופית בנושאי חינוך ורווחה.
    • שיתוף ארגונים אלה לשיח הבין ממשלתי מתמשך ומסקרן לראות לאן יוביל.
  27. רשתות מדיניות

    Slide 30 - רשתות מדיניות

    • רשתות מדיניות הן אינטראקציות בין חלקים שונים של הממשל ובינו לבין שחקנים חיצוניים העוסקים במדיניות. האינטראקציות הללו יכולות ממוסדות בחלקן ובלתי פורמליות בחלקן.
    • במהלך אינטראקציות אלה זורם מידע בין שחקנים שונים לגבי תהליך המדיניות.
    • תהליך זה יוצר מדיניות ציבורית הלכה למעשה שאינה רק נתפרת על ידי הנהגת המדינה אלא נארגת בכל רובדי הממשל.
    • התנהלות זו היא חלק מובנה בתוך הניהול הציבורי החדש הרואה במשילות תהליך מורכב, שאינו מוגבל להנהגת הממשל גרידא.
  28. הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

    Slide 31 - הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

  29. הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

    Slide 32 - הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

  30. הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

    Slide 33 - הניהול הציבורי החדש בישראל:רשתות מדיניות?

  31. משילות בניהול הציבורי החדש: בין מדינה "חלולה" להסתגלות

    Slide 34 - משילות בניהול הציבורי החדש: בין מדינה "חלולה" להסתגלות

  32. משילות בניהול הציבורי החדש: בין מדינה "חלולה" להסתגלות

    Slide 35 - משילות בניהול הציבורי החדש: בין מדינה "חלולה" להסתגלות

  33. הניהול הציבורי החדש ומשבר 2008

    Slide 36 - הניהול הציבורי החדש ומשבר 2008

    • משבר 2008 יצר מחדש את הוויכוח לגבי חשיבות המדינה כשחקן כח וחשיבות מעורבותו בהקמת חברות שלמות מחדש.
    • הוויכוח נוצר סביב האסטרטגיה הכלכלית אותה יש לקחת בכדי להתמודד עם המשבר: הרחבה פיסקלית וגרעון מצד אחד ומדיניות צנע והפחתת מיסים מצד שני.
    • בתוך כך כמובן שעלתה שאלה לגבי הדרך בה הביורוקרטיה תפעל בכל אחת מאסטרטגיות ממשליות אלה.
    • באופן מפתיע שני הצדדים לא חזרו לצידוד במודל הביורוקרטי אלא בשימוש באמצעי הניהול הציבורי החדש (למעט הפרטה) והקפדה על יישום מדיניות.
  34. גודל המגזר הציבורי כתגובה למשבר במדינות OECD  (Lodge & Hood):  מדינות שונות תגובות שונות

    Slide 37 - גודל המגזר הציבורי כתגובה למשבר במדינות OECD (Lodge & Hood): מדינות שונות תגובות שונות

  35. ניהול ציבורי חדש לאחר המשבר:ארבעה תרחישים רוג'ר לוי LSE))

    Slide 38 - ניהול ציבורי חדש לאחר המשבר:ארבעה תרחישים רוג'ר לוי LSE))

    • הסטטוס קוו: המשך השימוש במכשירי הניהול הציבורי החדש כדי להתמודד עם המשבר בלי קשר לגודל המגזר הציבורי.
    • העלאת אינטנסיביות השימוש במכשירי נצ”ח וניצול ההזדמנות בכדי להעמיק אחיזתם במנהל הציבורי.
    • חיזוק עמדת הניהול והפיקוח על יישום מדיניות ושמירת הסטטוס קוו בדרג המבצע.
    • ביטול הנצ”ח וחזרה למודל הביורוקרטי. תוך שילוב אלמנטים מהנצ"ח בפעילות הביורוקרטיה.
    • מה יכול להיות הרציונל לכל תרחיש? לוי מדבר על שכל ישר ברוח המסורת התוספתית של הבריטים. נעזר בגישות כדי לקחת צעד אחד מעבר לטיעון הזה.
  36. הגיונות התרחישים ברוח הגישות?

    Slide 39 - הגיונות התרחישים ברוח הגישות?

    • הגישה המוסדית המסורתית: מה שעושים היוצאים ראשונה מהמשבר זה מה שצריך לעשות (וראו טיעונים ברוח הזו שנשמעו באירופה בעקבות הצלחת ארה"ב).
    • גישת המערכות: כל דרך מתאימה למטרה מסוימת המסייעת בהחזרת המדינה לשיווי משקל.
    • הבחירה הציבורית: הדברים תלויים ברצון השחקנים המרכזיים ובעוצמתם בתהליך המדיניות.
    • בישראל כפי שראינו המשך העמקת השימוש בנצ"ח גם במחיר יציאה משיווי המשקל הכללי, בשל שותפות אינטרסים ומחשבה בין הנהגת הדרג הפוליטי לשחקני כוח ביורוקרטיים. עם זאת, שחקני כוח אלה נותרו מרכזיים לתהליך המדיניות ומהווים את ליבתו.